שאלה נפוצה עולה: באילו נסיבות מפעילה מערכת ה-BMS של סוללת ליתיום-יון הגנה מפני טעינת יתר, ומהי הדרך הנכונה להתאושש מכך?
הגנת טעינת יתר עבור סוללות ליתיום-יון מופעלת כאשר מתקיים אחד משני תנאים. ראשית, תא בודד מגיע למתח טעינת היתר המדורג שלו. שנית, מתח חבילת הסוללה הכולל עומד בסף טעינת היתר המדורג. לדוגמה, לתאי עופרת-חומצה יש מתח טעינת יתר של 3.65 וולט, כך ש-BMS בדרך כלל מגדיר את מתח טעינת היתר של תא בודד ל-3.75 וולט, כאשר הגנת המתח הכוללת מחושבת כ-3.7 וולט כפול מספר התאים. עבור סוללות ליתיום טרנריות, מתח הטעינה המלא הוא 4.2 וולט לכל תא, כך שהגנת טעינת היתר של תא בודד של BMS מוגדרת ל-4.25 וולט, ותנאי הגנת המתח הכולל הוא 4.2 וולט כפול מספר התאים.
שאלה נפוצה בקרב משתמשים: האם השארת סוללת רכב חשמלי טעונה למשך הלילה (מחצות ועד למחרת) פוגעת בה בטווח הארוך? התשובה תלויה בהגדרה הספציפית. אם הסוללה והמטען תואמים על ידי יצרן הציוד המקורי (OEM), אין צורך לדאוג - מערכת ה-BMS מציעה הגנה אמינה. בדרך כלל, מתח ההגנה מפני טעינת יתר של ה-BMS מוגדר גבוה יותר ממתח הטעינה של המטען. כאשר תאים שומרים על עקביות טובה (כמו בסוללות חדשות יותר), הגנת טעינת יתר לא תופעל לאחר טעינה מלאה. ככל שהסוללה מתיישנת, עקביות התאים מתדרדרת, ומערכת ה-BMS נכנסת לפעולה כדי לספק הגנה.
ראוי לציין כי קיים פער מתח בין מתח ההפעלה של טעינת היתר של מערכת ה-BMS לבין סף ההתאוששות. טווח מתח שמור זה מונע מחזור מזיק: הפעלת הגנה → ירידת מתח → שחרור הגנה → טעינה מחדש → הגנה מחדש, מה שעוזר להאריך את חיי השירות של הסוללה. לבטיחות ואריכות ימים מקסימליות, הנוהג הטוב ביותר הוא לטעון לפי דרישה ולנתק את המטען לאחר שהסוללה טעונה במלואה.
זמן פרסום: 11 בדצמבר 2025
